זכויות פנסיוניות
חובת הפרשות לפנסיה בישראל – מה חשוב לדעת?
חובת ההפרשות לפנסיה בישראל חלה על כל העובדים במשק, הן שכירים והן עצמאים, בהתאם לחוק פנסיה חובה שנכנס לתוקף בשנת 2008. החוק נועד להבטיח שלכל עובד בישראל תהיה קרן פנסיה אשר תספק לו הכנסה חודשית לאחר פרישתו מהעבודה.
חובת המעסיק והעובד בהפרשות לפנסיה:
על פי החוק, קיימת חובת הפרשות לפנסיה משני הצדדים – המעסיק והעובד. ההפרשות כוללות שלושה מרכיבים עיקריים:
- הפרשות המעסיק: המעסיק מחויב להפריש כ-6.5% משכר העובד לטובת קרן הפנסיה שלו.
- הפרשות העובד: העובד מחויב להפריש כ-6% משכרו לקרן הפנסיה.
- הפרשות לפיצויים: המעסיק מפריש בנוסף כ-6% משכר העובד לטובת רכיב הפיצויים (כאשר בחלק מהמקרים עשויה ההפרשה להגיע ל-8.33%).
סך ההפרשות, על פי החוק, עומד על כ-18.5% מהשכר המבוטח של העובד.
מתי מתחילה הזכאות להפרשות לפנסיה?
הזכאות להפרשות לפנסיה אינה מתחילה מיד עם תחילת העבודה. קיימות שתי סיטואציות אפשריות:
- לעובד עם קרן פנסיה קיימת: במידה והעובד נכנס לתפקיד עם קרן פנסיה פעילה ממקום עבודה קודם, המעסיק מחויב להתחיל בהפרשות לאחר 3 חודשי עבודה, כאשר ההפרשות יחולו רטרואקטיבית מהיום הראשון לעבודתו.
- לעובד ללא קרן פנסיה קיימת: עבור עובד שאין לו קרן פנסיה פעילה, הזכאות להפרשות מתחילה לאחר 6 חודשי עבודה. במקרה זה, המעסיק יתחיל בהפרשות לאחר חצי שנה, אך לא יחויב לבצע הפרשות רטרואקטיביות.
חובת הפרשה לפנסיה עבור עצמאים:
החל משנת 2017, גם עצמאים מחויבים על פי חוק להפריש לפנסיה. שיעור ההפרשה נגזר מהכנסתם החודשית ועד לתקרה מסוימת שנקבעת על פי החוק. במקרים של אי עמידה בחובה זו, עצמאים עלולים להיחשף לסנקציות כספיות.
חובת המעסיק להעביר את הכספים לגוף פנסיוני:
לפי החוק, על המעסיק להעביר את מלוא הסכום (רכיב המעסיק, רכיב העובד ורכיב הפיצויים) לגוף הפנסיוני הנבחר בתוך 7 ימי עסקים מיום תשלום המשכורת או בתוך 15 ימים מתום החודש שעבורו משולמים הכספים – ולכל המאוחר עד 45 ימים מתום החודש שעבורו משולמים הכספים.
מה קורה כשהמעסיק לא מעביר תשלום בזמן:
מעסיק שלא העביר תשלומים פנסיוניים על-פי המועדים המפורטים, יחויב בריבית פיגורים לפי החוק ובשיעור ריבית שקבע החשב הכללי. ככל שהאיחור בהעברת הכספים עולה על 31 ימים, אזי הדבר ייחשב כהלנת שכר.
מה עושים אם המעסיק לא העביר את התשלומים בזמן או בכלל:
הן החוק והן הפסיקה מחייבים את הגוף הפנסיוני שמנהל את הקופה הרלוונטית לנקוט בפעולות אקטיביות לגביית החוב, וזאת בתוך 6 חודשים מתחילת ההפרה.
מהן הפעולות האקטיביות? תמיכה ופנייה ישירה למעסיק ומשלוח מכתבי אזהרה על-מנת לתקן את ההפרה. אם פעולות אלו לא עזרו, אזי קופת הגמל מחויבת לנקוט בהליכים משפטיים ממשיים בכדי לפעול לגביית החוב – אלא אם היא הוכיחה כי "הפיגור בגביית החוב חל שלא עקב רשלנותה או עקב נסיבות אחרות המצדיקות את קופת הביטוח" (דב"ע נו 10/6 איילון חברה לביטוח – ערן אנוך).
קרנות השתלמות – יתרונות וחובות המעסיק והעובד
קרן השתלמות היא אחד מכלי החיסכון החשובים והפופולריים ביותר בישראל, המיועדת הן לעובדים שכירים והן לעצמאים. במקור, קרן השתלמות נועדה למימון השתלמויות מקצועיות, אך כיום היא משמשת כאפיק חיסכון פטור ממס לטווח הבינוני, ומאפשרת לחוסכים ליהנות מיתרונות מס משמעותיים.
מהי קרן השתלמות?
קרן השתלמות היא תוכנית חיסכון ייחודית שבה המעסיק והעובד מפרישים סכומים חודשיים בהתאם לשכר העובד, מתוך מטרה להצטבר לאורך זמן ולהיות זמינים למשיכה לאחר שש שנים. אף על פי שקרן ההשתלמות מיועדת להשתלמות מקצועית, ניתן למשוך את הכספים שנצברו גם לשימוש פרטי, ללא קשר להשתלמות.
יתרונות קרן ההשתלמות:
קרן השתלמות מציעה מספר יתרונות ייחודיים הן לעובדים והן לעצמאים:
- חיסכון פטור ממס: אחד היתרונות המרכזיים של קרן ההשתלמות הוא הפטור ממס רווחי הון על הרווחים שנצברו בקרן, בתנאי שהחיסכון נמשך לאחר שש שנים.
- הפרשות המעסיק: עבור שכירים, המעסיק משתתף בהפרשות לקרן ההשתלמות, כאשר שיעור ההפרשה של המעסיק הוא גבוה יותר מזה של העובד. הפרשות המעסיק הן הוצאה מוכרת למעסיק, והן אינן נחשבות כהכנסה החייבת במס עבור העובד.
- נזילות הכספים: לאחר תקופה של שש שנים, ניתן למשוך את הכספים שנצברו בקרן השתלמות לכל מטרה ללא תשלום מס.
- חיסכון לטווח הבינוני: בעוד שקרנות פנסיה נועדו לטווח הארוך, קרן השתלמות מאפשרת חיסכון לטווח הבינוני, מה שהופך אותה לכלי גמיש ונוח לניהול כספים.
הפרשות לקרן השתלמות:
שיעור ההפרשות לקרן השתלמות לשכירים מתחלק בין המעסיק והעובד. ברוב המקרים: המעסיק מפריש כ-7.5% משכרו של העובד, והעובד מפריש כ-2.5% משכרו לקרן ההשתלמות. ישנם הסכמים קיבוציים, חוזים אישיים או תנאים סקטוריאליים בהם שיעורי ההפרשות עשויים להשתנות, אך מדובר בשיעורים מקובלים ונפוצים.
קרנות השתלמות לעצמאים:
עצמאים גם זכאים להפריש לקרן השתלמות, אולם במקרה שלהם הם מפרישים את הסכום במלואו בעצמם. הסכום המקסימלי המוכר לעצמאים כהוצאה לצורכי מס הוא עד 4.5% מההכנסה החייבת עד תקרה מסוימת, בהתאם לחוק. עצמאיים נהנים מאותם יתרונות של פטור ממס על הרווחים במידה והכספים נשמרים בקרן במשך שש שנים לפחות.
משיכת כספים מקרן השתלמות:
הכספי קרן ההשתלמות הופכים לנזילים לאחר שש שנים מיום פתיחת הקרן, וניתן למשוך אותם ללא תשלום מס רווחי הון. במקרה שבו העובד פורש לגמלאות, הכספים ניתנים למשיכה לאחר שלוש שנים בלבד. אם העובד מבקש למשוך את הכספים לפני תום התקופה, הוא עלול להיות מחויב בתשלום מס על הרווחים שנצברו.
חובת המעסיק להעביר את הכספים לגוף פנסיוני:
לפי החוק, על המעסיק להעביר את מלוא הסכום (רכיב המעסיק ורכיב העובד) לגוף הפנסיוני הנבחר בתוך 7 ימי עסקים מיום תשלום המשכורת או בתוך 15 ימים מתום החודש שעבורו משולמים הכספים – ולכל המאוחר עד 45 ימים מתום החודש שעבורו משולמים הכספים.
מה קורה כשהמעסיק לא מעביר תשלום בזמן:
מעסיק שלא העביר תשלומים פנסיוניים על-פי המועדים המפורטים, יחויב בריבית פיגורים לפי החוק ובשיעור ריבית שקבע החשב הכללי. ככל שהאיחור בהעברת הכספים עולה על 31 ימים, אזי הדבר ייחשב כהלנת שכר.
מה עושים אם המעסיק לא העביר את התשלומים בזמן או בכלל:
הן החוק והן הפסיקה מחייבים את הגוף הפנסיוני שמנהל את הקופה הרלוונטית לנקוט בפעולות אקטיביות לגביית החוב, וזאת בתוך 6 חודשים מתחילת ההפרה.
מהן הפעולות האקטיביות? תחילה, מדובר על פנייה ישירה למעסיק ומשלוח מכתבי אזהרה על-מנת לתקן את ההפרה. אם פעולות אלו לא עזרו, אזי קופת הגמל מחויבת לנקוט בהליכים משפטיים ממשיים בכדי לפעול לגביית החוב – אלא אם היא הוכיחה כי "הפיגור בגביית החוב חל שלא עקב רשלנותה או עקב נסיבות אחרות המצדיקות את קופת הביטוח" (דב"ע נו 10/6 איילון חברה לביטוח – ערן אנוך).